כל מי שפיספס את שלושת הפוסטים הראשונים בנושא, ראו את הפוסטים הקודמים
אני ממשיך לתאר את מנגנון השליטה העצמית.
הכל מתחיל בילדות..דמיינו ילד קטן שעדיין אינו יודע לקשר בין מצבים לבין פעולות המתאימות למצבים אלו.
למשל, לשטוף ידיים לפני האוכל, או לעצור לפני כשחוצים את הכביש וכדומה.
כלומר ילד קטן אינו יודע בדיוק מה לעשות ולכן עדיף בשבילו להישמע להנחיות חיצוניות.
אפשר לומר שמנגנון השליטה העצמית ממתין להוראות מבחוץ.
אם אין הוראה חיצונית, מנגנון השליטה העצמית נמצא "במצב המתנה” (מוכר לכם?)
או שהילד מתנהל על פי הקול הפנימי שנקרא "אני רוצה".
מתי ילד מתחיל להיות עצמאי?
ילד לומד ורוכש ניסיון לאט לאט, ולומד בהדרגה לקשר בין מצב לפעולה.
ברור, שמנגנון השליטה העצמית מבשיל בקצב שונה מילד לילד. נהוג לחשוב שלקראת גיל 6 ילד יכול לתת הנחיות לעצמו ואז מספר ההנחיות החיצוניות קטן באופן משמעותי.
בהתבגרות תקינה, ככל שהמנגנון מבשיל, הילד יכול לתת לעצמו יותר ויותר הנחיות
ולהתמודד איתן ביעילות.
בפוסטים הבאים אביא מקרים אמיתיים למנגנון השליטה העצמית חלש.
המשך יבוא ..
מתוך סדרת הספרים "משחקי בריאות ולמידה", כרך 2.
#34תורת_השליטה_העצמית
#102משחקי_בריאות_ולמידה
#מנגנון_השליטה_העצמית
אודות המחבר
