מנגנון השליטה העצמית – חלק ב’

בפוסט הקודם תיארנו את מנגנון השליטה העצמית (ראו חלק א’).
אמרנו שמנגנון השליטה העצמית הוא מנגנון הנמצא בראשו של כל אדם בכלל וילד בפרט.
המנגנון קולט את האותות והמידע שמגיעים מקולטני הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והתחושה,
וגם מאותות פנימיים שבאים מאיברים פנימיים, כמו: מעי, לב, כבד, וגם מידע על מקום הגוף במרחב וכדומה.
כלומר, מנגנון השליטה העצמית מרכז גירויים המגיעים מהעולם החיצוני ומתוך הגוף.
מה קורה עם כל המידע הזה?

המנגנון מרכז את כל הגירויים, נותן סדרי עדיפויות לכל האותות, כלומר מחליט מה חשוב יותר ומה פחות ואז מתאם תגובות החוצה. לפי מידע שמגיע אליו, המנגנון מחליט מה ומתי לעשות.
ברור כי אי אפשר לעשות בו זמנית מספר גדול של משימות. באופן מודע כל אדם יכול בכל רגע לשים לב לכמות מידע מוגבלת. כדי להמחיש טוב יותר את המושג מנגנון השליטה העצמית, תארו לכם שוטר שמכווין תנועה בצומת. כל המכוניות שבצומת לא יכולות לעבור בו זמנית, חשוב לקבוע סדר ולהגדיר מאיזה כיוון ומתי עוברות מכוניות. זה בדיוק מה שעושה מנגנון השליטה העצמית.

ההמשך בפוסט הבא..
מתוך סדרת הספרים “משחקי בריאות ולמידה”, כרך 2.
#34תורת_השליטה_העצמית
#102משחקי_בריאות_ולמידה
#מנגנון_השליטה_העצמית

אודות המחבר

ILya Bekkerman

האתר עוסק בחינוך והתפתחות ילדים