פדגוגיה אתית

פדגוגיה אתית היא גישה הוליסטית, העוסקת בילד בכל הרבדים: חינוך, התפתחות והשכלה.
פדגוגיה אתית דוגלת בדרכים הומניות, אנושיות ואתיות לטובת התפתחות אישיות שלמה ככל האפשר.
פדגוגיה אתית פותחה על בסיס חוקים המסתמכים על תהליכי התפתחות פיזיולוגית ופסיכולוגית של האדם. שלבי ההתפתחות של הילד על פי הפדגוגיה אתית מקבילים לתהליכים התפתחותיים פסיכו-פיזיולוגיים. הליבה של הפדגוגיה האתית מורכבת משלושה מטא-מקצועות.
מטא-מקצועות הם מקצועות שמעל כל המקצועות המוכרים. דרכם אפשר לגשת לכל מקצוע. כל מורה טוב מלמד את מקצועות העל האלה באופן אינטואיטיבי או תת מודע. מטא-מקצועות עוזרים לפתח כישורי חיים וכישורי למידה בסיסיים. אפשר למנות 3 מקצועות-על: 
תורת השליטה העצמיתתורת החשיבה ותורת ההידברות. קיים קשר הדוק בין שלושת המקצועות. שלושתם הכרחיים לטובת התפתחות שלמה של אדם.

  1. פדגוגיקה אתית היא דרך הוליסטית העוסקת בהתפתחות הילד בכל רבדיה, קרי: בחינוך, בהתפתחות ובהשכלה. פדגוגיה אתית דוגלת בדרכים ושיטות הומניות, אנושיות ואתיות לטובת התפתחות אישיות שלמה ככל האפשר.
  2. פדגוגיקה אתית מדגישה שהתפתחות הוליסטית שומרת ומחזקת את בריאותו הפיזית ואת בריאותו הנפשית של הילד. אם חינוך/התפתחות/למידה פוגעים בבריאות הילד, אז זו אינה שיטה אתית.
  3. פדגוגיה אתית פותחה על פי חוקי התפתחות הילד. לפי פדגוגיה אתית, שלבי חינוך והתפתחות הילד חייבים להיות מתואמים לתהליכים התפתחותיים פסיכו-פיזיולוגיים של הילד.
  4. פדגוגיה אתית מגדירה את נקודת ההתחלה עבור החינוך וההתפתחות של הילד, מפתחת כישורים נחוצים לפי סדר אתי מוגדר. פדגוגיה אתית עונה על השאלה מה הדבר החשוב ביותר בכל תקופת חיים של הילד.
  5. בפדגוגיה אתית מגדירים חינוך כקודם להתפתחות והתפתחות קודמת להשכלה, ולא להיפך! כאשר השכלה נשענת על חינוך והתפתחות היא משרתת את האדם ואת סביבתו. אם השכלה אינה נשענת על חינוך והתפתחות, היא עלולה לפגוע בבריאות הפיזיולוגית והמנטלית של ילד.
  6. הליבה של הפדגוגיה האתית מורכבת משלושה מטא-מקצועות: תורת השליטה העצמית (קבלת מידע והפקתו), תורת החשיבה (עיבוד מידע), תורת ההידברות (חילופי מידע).
  7. פדגוגיה אתית מגדירה יחסי גומלין ושיתוף פעולה בין הורים וילד, בין ילד ומורה, ובין מורה להורים. פדגוגיה אתית מגדירה ודוגלת בשיתוף פעולה ובמאמצים משותפים בין ילד, הורים ומורה שיכולה לתרום רבות להתפתחות הילד . פדגוגיה אתית עונה על השאלות הבאות: מה תלוי בילד? מה תלוי בהורים ומה תלוי במורים? לדרוש מילד מה שלא ביכולתו איננו אתי. לדוגמא, אסור לדרוש מילד לרוץ לפני שלמד ללכת. בדומה, אסור לדרוש מהמורים מה שתלוי בתלמיד ובהורים. אסור לדרוש מההורים מה שתלוי במורים. אסור לדרוש מהתלמיד מה שתלוי במורים ובהורים.
  8. בפדגוגיה אתית הילד הינו במרכז. מתמקדים בייחודיות של הילד ובונים תוכנית התפתחות אישית. ייחודיות של הילד קובעת את הדרך ולא להיפך.
  9. בפדגוגיה אתית מדמים תהליך התפתחותי לגדילת עץ. גדילה של עץ מתחילה מלמטה, מאדמה ומשורשים. ככל שהשורשים חזקים יותר, כך גם העץ יהיה עמיד יותר. לאחר שדואגים לשורשים חזקים, חייבים לחזק את גזע העץ. גזע העץ חייב להיות חזק וגדול כדי לשאת ענפים, עלים ופירות. כתוצאה מכך העץ גדל חזק, בריא עם ענפים איתנים, עלים בריאים  ולפעמים פירות טעימים. בתיאור הזה השורשים הינם התהליך החינוכי של ילדים, הגזע הינו התהליך ההתפתחותי והעלים והפירות  הינם התהליך רכישת הידע וההשכלה.
  10. פדגוגיה אתית מדרבנת פיתוח חמשת כישורי החיים הבסיסיים: מיומנות לתקשר, מיומנות להתגבר, מיומנות ללמוד, מיומנות לחשוב ומיומנות לחיות. הסדר לפיתוח המיומנויות הללו הינו קריטי. בדומה לחללית ששיגורה מורכב מ-5 שלבים. במידה וסדר השלבים ישתנה, לדוגמא שלב רביעי יופעל תוך כדי דילוג על שלושת השלבים הראשונים, החללית תתרסק. דבר דומה עלול לקרות לבני אדם.
  11. התיאוריה הבסיסית של פדגוגיה אתית מתוארת ומנוסחת בשאלות, כי שאלות מאפשרות לגשת לנושאים חשובים בצורה בונה ומכבדת, כאשר התיאוריה מציעה מספר תשובות בסיסיות ואתיות לשאלות הללו. פדגוגיה אתית מציעה מספר מודלים פשוטים המאפשרים לתאר, להבין, להסביר, לנבא ולהמליץ איך לעזור ואיך לעבוד עם הילד.
  12. פדגוגיה אתית אינה מלמדת איש, אלא יוצרת אקלים, תנאים וסביבה המאפשרים התפתחות ולמידה. המורים אינם מלמדים, אלא התלמידים לומדים מהמורים, לפעמים בזכות המורים ולפעמים נגד כל הסיכויים.
  13. מטרת הפדגוגיה האתית לעזור לילד לעבור מלמידה ללמידה עצמית, מחינוך לחינוך עצמי, ומהתפתחות להתפתחות עצמית.
  14. בפדגוגיה אתית המורים מלמדים רק דבר אחד: לדעת ללמוד, כלומר איך ללמוד באופן עצמאי. הם חולקים עם התלמידים את ההוויה ואת החוויה שלהם.

תורת השליטה העצמית

תורת השליטה העצמית עוסקת בניהול עצמי של מחשבות, רגשות ופעולות.
המרכיב המרכזי בתורת השליטה העצמית הינו מנגנון השליטה העצמית שנמצא בראש של כל אדם.
באופן מודע כל אדם יכול בכל רגע נתון לשים לב לכמות מידע מוגבלת. כמו שוטר שמכווין תנועה, מנגנון השליטה העצמית מפנה את תשומת ליבנו לעניינים בעלי עדיפות עליונה. מנגנון השליטה העצמית זה “האני” של האדם בראשו, שאחראי על חלוקת תשומת הלב, על הפעלה או עצירה של פעילויות, על עיבוד הגירויים הרבים שנכנסים בו זמנית למוח. הוא זה שמדרג אותם לפי חשיבותם ומתאם תגובות החוצה.
ניתן לכוונן את מנגנון השליטה העצמית. ידוע, שמוסיקאים מכוונים את הכלים שלהם לפני הופעה. גם אדם יכול לכוון את עצמו במרחב פיזי, מנטלי ורוחני. אדם שאינו מתואם עם עצמו, אינו אופטימלי ביכולות ובעשייה שלו ולכן מתעייף יותר, מתקשה לתקשר עם אנשים אחרים וגם עם עצמו. טיב הכיוונון של מנגנון השליטה העצמית של האדם מגדיר את איכות חייו.

  1. תורת השליטה העצמית עוסקת בניהול התנועה העצמית במרחב הפיזי.
  2. המרכיב המרכזי בתורת השליטה העצמית הינו מנגנון השליטה העצמית.
  3. מנגנון השליטה העצמית נמצא בראש של כל אדם. העולם החיצוני נקלט במוח באמצעות קולטני החושים. העולם הפנימי נקלט במוח באמצעות אותות מאיברים פנימיים ומידע על מקום הגוף במרחב. מנגנון השליטה העצמית עוקב אחרי כל הנתונים הללו ועוסק בתיאום תגובות.
  4. ידוע, שמוסיקאים מכוונים את הכלים שלהם לפני הופעה. גם אדם יכול לכוון את עצמו במרחב הפיזי, המנטלי והרוחני. אדם שאינו מתואם עם עצמו, אינו אופטימלי ביכולות ובעשייה שלו ולכן הוא מתעייף יותר, מתקשה לתקשר עם אנשים אחרים וגם עם עצמו.
  5. טיב הכיוונון מגדיר את איכות מנגנון השליטה העצמית של האדם. כלומר ככל שאדם מכוון לעצמו, כך מנגנון השליטה העצמית שלו מתפקד בצורה אופטימלית יותר.
  6. טיב מנגנון השליטה העצמית נבחן ע”י מדידת 7 פרמטרים של השליטה העצמית. את הפרמטרים ניתן למדוד בקלות ע”י סטופר ולקבל תמונה איכותית וכמותית.

תורת החשיבה

תורת החשיבה היא מיומנויות ויכולות חשיבה.
תורת החשיבה היא היכולת לנהל תהליך חשיבה מסודר וגם, במידת הצורך, לאפשר תהליך חשיבה טבעי וספונטני.
תורת החשיבה היא היכולת לנהל מונולוג חשיבה פנימי או שיחה חיצונית עם אדם/אנשים אחרים.
תורת החשיבה היא היכולת לסווג, למיין ולארגן מידע, תופעות ואירועים על פי אמות מידה שונות (למשל, צבע, צורה, גודל וכדומה).
תורת החשיבה היא היכולת לנסח ולשאול שאלות.
תורת החשיבה היא היכולת לתאר את התופעות בשפות שונות ובשפות בעלות דרגת מורכבות שונה. שפות שונות יכולות להיות השפה של האונה הימנית או השפה של האונה השמאלית, השפה של הערוץ הוויזואלי או האודיאלי או הקינסתטי.
אומנויות הן בעלות דרגת מורכבות גבוהה יותר מאשר שפה מילולית כתובה או מדוברת.
תורת החשיבה היא היכולת לתמצת מטקסט למילות מפתח ולמשפטי מפתח וגם לפרוס ולפתח מידע ממילות מפתח לטקסט.
תורת החשיבה היא היכולת לתאר את אותה תופעה מנקודות מבט שונות או לתאר תופעות שונות מנקודת מבט אחת. לדוגמא, תיאור שלם ע”י אלמנטים בודדים או תיאור אלמנטים בודדים ע”י השלם.
תורת החשיבה היא היכולת לתאר מציאות מורכבת על ידי אוסף מודלים פשוטים.

  1. תורת החשיבה היא היכולת לתקשר עם עצמך, כלומר לנהל מונולוג פנימי מכבד, וכן היכולת לנהל דו-שיח או רב-שיח מכבדים.
  2. תורת החשיבה היא היכולת לשלוט בעצמך, לשלוט בתהליך החשיבה, ובמידת הצורך, לא להפריע לו לזרום בדרך הטבעית שלו.
  3. תורת החשיבה היא היכולת לסווג, למיין ולארגן מידע במגוון אופנים.
  4. תורת החשיבה היא היכולת לשאול שאלות, למצוא מילות מפתח ומשפטי מפתח. כלומר, היכולת לעבור בין המרחבים: ממרחב השאלות למרחב מילות המפתח ובין מרחב משפטי המפתח למרחב השאלות וכדומה.
  5. תורת החשיבה היא היכולת לתאר תופעה בשפות שונות ובשפות בעלות דרגת מורכבות שונות. לדוגמא, בשפה של האונה הימנית או בשפה של האונה השמאלית, בשפה של הערוץ הוויזואלי או האודיאלי או הקינסתטי.
  6. תורת החשיבה היא היכולת לתמצת ולפרוס מידע. לדוגמא, ממילות מפתח לטקסט ולהפך
  7. תורת החשיבה היא היכולת להשוות בין מרכיבים בודדים על פי קריטריונים מסוימים ונבחרים. בדומה, תורת החשיבה היא היכולת להשוות בין מערכות שלמות או בין תופעות שונות.
  8. תורת החשיבה היא יכולת לתאר את אותה תופעה מנקודות מבט שונות או לתאר תופעות שונות מנקודת מבט אחת. לדוגמא, תיאור השלם ע”י מרכיביו הבודדים או תיאור מרכיבים בודדים באמצעות השלם.
  9. תורת החשיבה היא היכולת לתאר מציאות מורכבת על ידי מודלים פשוטים

תורת ההידברות

הכל בחיים שלנו זו הדברות. שיח פנימי עם עצמנו, או שיח עם אנשים בסביבתנו. שיח פנימי יכול להיות תוצאה של שיח עם אנשים אחרים, תוצאה של אירועים או נושאים שעולים מתוכנו.
תורת ההידברות מתמקדת ביכולת להידבר, לנהל שיחה בצורה מכבדת, בונה ומפרה לשני הצדדים. תורת ההידברות עוסקת בחוקי הידברות, שידיעתם תורמת באופן משמעותי לשיח שכזה. תורת ההידברות מתבססת על תורת השליטה העצמית ותורת החשיבה, כי שיח תלוי ביכולת שליטה עצמית וגם ביכולת לחשוב מנקודות מבט שונות.

  1. תורת ההידברות היא היכולת לתקשר עם עצמך, כלומר לנהל את המונולוג הפנימי בצורה מכבדת ולנהל דיאלוג או רב שיח עם אנשים אחרים באופן דומה.
  2. תורת ההידברות היא היכולת להתנהלות עצמית מיטבית ברמה הפיזית (גוף), ברמת ניהול המחשבות וגם ברמה הרוחנית
  3. כשאדם משוחח עם אדם דומה לו, הוא נהנה מהתקשורת
  4. כשאדם משוחח עם אדם שונה ממנו, הוא לומד על עצמו
  5. הידברות מתקיימת בשיח של האדם עם עצמו, עם אחרים ועם מידע שהוא נחשף אליו
  6. בהידברות אלימה אדם מנסה להתנשא מעל אנשים אחרים המשתתפים בשיחה
  7. בהידברות אדם מתרגז על דברים שאינו מקבל בעצמו
  8. בהידברות אדם אוהב דברים שהוא אוהב בעצמו
  9. משפחה הינו המקום הטוב ביותר לפגוש ולהכיר את עצמך. כלומר, מפגש זה הינו הידברות עם עצמך ועם הקרובים.