בשני הפוסטים הקודמים תיארנו את מנגנון השליטה העצמית (חלק א’ וחלק ב’).
הסברנו שמנגנון השליטה העצמית הוא מנגנון הנמצא בראשו של כל אדם בכלל וילד בפרט.
המנגנון קולט את האותות והמידע שמגיעים מקולטני הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והתחושה,
וגם מאותות פנימיים שבאים מאיברים פנימיים, כמו: מעי, לב, כבד, וגם מידע על מקום הגוף במרחב וכדומה.
נדגים מתי ואיך בא לידי ביטוי מנגנון השליטה העצמית. ילד עומד בצומת ברמזור אדום, כשהכדור שלו נשמט לכביש. האור האדום משדר לילד לחכות, והכדור “קורא” לו לרוץ לתפוס אותו מיד.
מנגנון השליטה העצמית צריך להכריע לאיזה קול להישמע ולגזור מזה את הפעולה המתאימה, לחכות או להביא את הכדור. יש כאן שני אותות מנוגדים. יש פה התנגשות בין 2 קולות: “אני רוצה” ו”אני צריך”.
אם מנגנון השליטה העצמית של הילד מפותח, אז הילד יחכה לרמזור ירוק ואז בזהירות יאסוף את הכדור.
אך אם המנגנון שלו חלש, אז הוא עלול להתפרץ לכביש. עכשיו תארו לכם מצבים שבהם
קיימים מספר גדול של אותות שונים בו זמנית. במקרה כאלה מנגנון השליטה העצמית עובד שעות נוספות.
נגיד ילד חוזר מבית הספר, יש לו מספר אפשרויות:
א. לאכול
ב. לשחק בנייד
ג. לשחק במחשב
ד. לנוח
ה. להכין שעורי בית
איזה אפשרות ילדכם יבחר?
ההמשך יבוא..
מתוך סדרת הספרים “משחקי בריאות ולמידה”, כרך 2.
#34תורת_השליטה_העצמית
#102משחקי_בריאות_ולמידה
#מנגנון_השליטה_העצמית
אודות המחבר
