מתי זו התחלה ומתי זה סוף?
עוד 2 דוגמאות:
דוגמא 1:
מורה בכיתה מבקשת לפתוח את ספר הלימוד בעמוד מסוים ולפתור את התרגילים.
יובל (שם בדוי), ילד בן 9, כמעט תמיד מתחיל למלא את ההוראה של המורה לאחר זמן מה ולא מיד.
לפעמים אינו מתחיל כלל ללא תזכורת נוספת או מתחיל רק כשהמורה ניגשת אליו באופן אישי.
יובל נראה למתבוננים כ”ילד חולמני”, אך מבחינתו של יובל, הוא מתקשה לאסוף את עצמו ולהתמקד בדבר אחד.
דוגמא 2:
רבקה (שם בדוי), ילדה בת 10, עושה כל דבר בקצב איטי מאוד, אם זה להתלבש, לאכול או להכין שיעורי בית. בדרך כלל רבקה רוצה לאכול או להכין שיעורי בית, אך לא מצליחה להביא את עצמה לכך.
(הערה חשובה: אין הכוונה שילדים יתחילו לאכול, להכין שיעורי בית וכו’ בקצב מסחרר.
הכוונה היא שילדים אינם מסוגלים לעשות דברים מסוימים במהירות המתאימה לגילם).
שתי הדוגמאות מצביעות על מנגנון השליטה העצמית שאינו מפותח מספיק.
בדוגמא 1 הקושי הינו בלהתחיל דבר ובדוגמא ה-2 הקושי לסיים את הפעולה.
בשני הדוגמאות מנגנון השליטה העצמית מקבל גירויים חלשים
בהשוואה לכל שאר הגירויים.
מתוך סדרת הספרים “המנגנון השליטה העצמית”, כרך 2
#102משחקי_בריאות_ולמידה
#34תרבות_השליטה_העצמית
#מנגנון_השליטה_העצמית
אודות המחבר
