בפוסטים הקודמים דיברנו על ערוצי קליטה שונים.
היום נתמקד בילד או במבוגר אודיאלי.
אצל ילד אודיאלי השמיעה היא ערוץ הקליטה (החוש) הדומיננטי. לילד כזה הערוץ הוויזואלי לפעמים מפריע לקליטת מידע. ילד אודיאלי אינו צריך לראות את המורה בזמן שהיא מסבירה, אלא רק לשמוע אותה.
שכיח מאוד שילד אודיאלי הוא בעל אוזניים רגישות במיוחד, הוא רגיש במיוחד לטונים גבוהים של דיבור.
ילד כזה מתנתק כאשר מרימים עליו את הקול.
הדבר דומה למצב בו אדם יוצא ממקום חשוך החוצה אל הרחוב המואר בקרני שמש.
השינוי בתאורה הוא כל כך גדול, שבאופן בלתי נמנע האדם מסנוור לזמן מה ועוצם את עיניו.
אותו דבר קורה לילד אודיאלי שמפסיק להקשיב לזמן מה.
אדם מניח שכולם דומים לו באופן שבו הם מתקשרים עם העולם.
לדוגמא, כשהמורה היא ויזואליות והילד אודיאלי עלול להיווצר קונפליקט. לכן כשהילד לא מביט אל המורה או אל הלוח, המורה עלולה לחשוב שהילד אינו מרוכז ועלולה להעיר לו.
המשך יבוא..
מתוך סדרת הספרים “משחקי בריאות וחמידה”
#102משחקי_בריאות_ולמידה
#ערוצי_קליטה
אודות המחבר
